"רחל מבכה על בניה", המדרש מספר על רחל אימנו שיושבת על אם הדרך ורואה איך בניה עם ישראל יוצאים לגלות ובוכה וממאנת להנחם עד שה' מבטיח לה שעם ישראל יחזור מהגלות במילים הנצחיות "ושבו בנים לגבולם".

רחל אמנו לא קבורה עם שאר האבות והאמהות במערת המכפלה אלא בסמוך לבית לחם מכיוון שהיא נפטרה בדרך לאפרת בזמן לידת בנה בנימין.

מערת המכפלה בחברון היא המקום היחידי שאין עליו שום ספק בקשר לזהותו היהודית ולזהות הקבורים בה. אדם וחווה, אברהם ושרה,יצחק ורבקה, יעקב ולאה, ואפילו ראשו של עשו.